תהלים פרק י"ד

א'לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃

ב'יְֽהֹוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֢יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃

ג'הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֢ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃

ד'הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י־אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃

ה'שָׁ֤ם ׀ פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק׃

ו'עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהֹוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ׃

ז'מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֢ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭הֹוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}