שינויים באינטרנט והשפעתם על מבנה הכוח נכתב כחלק מסדנה בסוגיות מתקדמות בקניין רוחני באוניברסיטה העברית בעקבות מאמרו של פרופסור יוחאי בנקלר. המלומד בנקלר עסק במאמרו משנת 2016 בשינויים שחלו באינטרנט. במקור, האינטרנט שילב מאפיינים טכניים, ארגוניים ותרבותיים שתרמו לביזור הכוח במרחבים שונים. בהמשך, התפתחויות בשוק הביאו את האינטרנט למקום אחר: טלפונים ושימוש בטכנולוגיית "ענן", מעקב, big data ועוד הביאו למצב שהאינטרנט הוא כלי ומימד לכוח בפלטפורמה כלכלית, תרבותית וחברתית.1 בניגוד לדור הראשון של האינטרנט, ככל הנראה, חברות וממשלות מודעות כיום לפוטנציאל הכוח שיש באינטרנט ומנסות לקחת חלק בכוח שהוא נותן. במאמר בנקלר טוען שאם אנחנו רוצים לשמור על האופי הדמוקרטי והחופשי של האינטרנט המקורי, אנחנו חייבים לאבחן בהתמדה נקודות שליטה ברגע שהן מופיעות, ולמצוא כלים לפזר אותן וליצור גיוון מחודש בעל דרגה קבועה של חופש. ביזור וריכוז כוח בנקלר עומד על כך שהאינטרנט לא התחיל רק כמערכת טכנית, אלא כמערכת אירגונית חדשנית של ממש - שוק תחרותי עם מעט מגבלות לכניסה ומעוז לרעיונות ולאידיאולוגיות. ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות, כמו הצגת האייפון ב-2007, הובילו לכך שהשימוש עבר לכלים נשלטים. אם העיצוב המקורי היה מיועד לביזור כוח וחופש פעולה, כיום אנו רואים את ההפך - חברות וממשלות משתמשות בכוח שהוא היכולת לשלוט, בין אם באמונות, התנהגויות או תצורות. בנקלר מדגיש שהבעייתיות היא לא בעצם קיומו של כוח ואף לא בעצם הריכוזיות: יכולה להיות ריכוזיות שאינה רעה או ביזור שאינו רע. נקודות שליטה האינטרנט למעשה התחיל כמערכת פתוחה וכיום אנו עוברים לאינטרנט עם מספר גורמים קטן בעלי כוח. גם אם הבסיס לכאורה פתוח, "נקודות שליטה" נתפסו: למשל, ה-App Store שלאפל יש את הכוח לסנן את התוכן שיהיה בו, אבל הוא למעשה המקור היחיד להתקנת יישומים באייפון, נכון למועד כתיבת המאמר. הגורם שמרסן את מרכז הכוח של ה-App Store הוא תחרות מאנדרואיד. בנקלר מביא הרבה דוגמאות נוספות במאמר כמו Netflix ו-AT&T. Big Data וכוח עניין חשוב נוסף הוא איסוף ועיבוד של Big Data שמאפשרים כוח עצום, "קפיטליזם של השגחה" כפי שמכנה זאת המלומדת זובוף שמוזכרת במאמר. היועץ לנשיא ארה״ב בענייני טכנולוגיה ומדע הציע שתי גישות לשמירה על פרטיות: הסכמה וחיסיון (Anonymization), ובין היתר לעשות רגולציה על איסוף מידע. לכאורה, נדרשת הסכמה מצד המשתמש לאיסוף הנתונים, אבל בפועל, ההסכמה לא ניתנת ב"גמירות דעת" בהיקש מדיני החוזים. קרי, המשתמש נותן אותה תוך כמה רגעים מבלי להעריכה כראוי. ברירות מחדל ושליטה בנקלר גם מדבר על עניין של ברירת מחדל, למשל בהקשר של אנדרואיד שמוגדר כברירת מחדל לא לאפשר side-loading. כך נוצרים עוד מוקדי שליטה שעלינו לפתוח, כי לרוב המציאות מלמדת שברירת המחדל נשארת. בנקלר מציע שימוש ב-FOSS, דהיינו קוד פתוח, ככלי עזר לצד חוק בהקשר חנויות האפליקציות וסטנדרטים פתוחים. עוד כלי הוא אימוץ של הצפנה חזקה נשלטת ע"י המשתמש כברירת מחדל, קרי כזאת שמאפשרת למשתמש שליטה בניגוד למשל ל-DRM שגם היא הצפנה חזקה, אך מתייחסת למשתמש כאל תוקף פוטנציאלי ומונעת שימושים מסוימים. התנגדויות ופתרונות בנקלר מוסיף שיש גם מתנגדים לאימוץ של הצפנה מתוחכמת, שטוענים שהיתרונות של מהלך הריכוזיות שתואר לעיל עולים על חסרונותיו. בנקלר מציע פתרונות נוספים כמו למשל מדיניות בבעלות המשתמש. לקריאה נוספת: https://direct.mit.edu/daed/article/145/1/18/27100/Degrees-of-Freedom-Dimensions-of-Power 1 Yochai Benkler; Degrees of Freedom, Dimensions of Power. Daedalus 2016; 145 (1): 18–32. doi: https://doi.org/10.1162/DAED_a_00362