פילוסופיה של הדת – אמונה כאבסורד

פתיחה

בחיבור זה אבקש להביע את עמדתי ביחס לאמירה המיוחסת לטורטליאנוס לפיה “הוא מאמין כי זה אבסורדי”. במסגרת זאת, אבקש לנמק מדוע איני מסכים עם פרשנותה המסתברת של האמירה לפיה אופייה האבסורדי של האמונה מוביל לאמונה, אך מסכים עם האמירה לפיה אופיו האבסורדי של הקיום מוביל לאמונה. לעבודתי 3 חלקים: בחלק הראשון אעסוק בפרשנות האמירה תוך התייחסות להגדרת המונח אבסורד; בחלק השני אבקש להתייחס לטענה לפיה האמונה היא אבסורדית; בחלק השלישי אבקש להתייחס לטענה לפיה אותו האופי האבסורדי של האמונה מוביל לאמונה ואסביר מדוע לעמדתי אין לקבלה; ולבסוף אסכם.

משמעות המונח אבסורד באמירתו של טורטליאנוס

בלשון היומיומית אבסורד הינו דבר אשר אינו מתקבל על הדעת או אינו מתיישב לוגית. במובן זה אפשר לקרוא את האמירה המיוחסת לטורטליאנוס כאילו משמעותה היא שהוא מאמין כיוון שהאמונה אינה מתקבלת על הדעת או אינה לוגית. כפי שאפרט בהמשך, עמדה זו עשויה להתחבר להגותם של הוגים שונים אשר עמדו על כך שהאמונה אינה לוגית באופייה.

משמעות אפשרית נוספת למונח אבסורד, מתייחסת לחווית האבסורד הבאה לידי ביטוי בכתיבתו של קאמי (בדגש על המיתוס של סיזיפוס). כתיבה זו מתייחסת לחוויה לפיה החיים מתקיימים כתוצאה מאינרציה ואין להם משמעות – דבר המוביל לחוויה של זרות.

האמונה כאבסורד

בהמשך לפרק הקודם נבדוק את התקיימות ההנחות השונות בבסיס האמירה. ראשית, נבחן את התקיימות הטענה לפיה האמונה אינה לוגית. גישה זו, לפיה האמונה אינה לוגית (בין במובן זה שהיא אינה ניתנת להסקה לוגיקה ובין אם הכוונה היא כי היא מהווה סתירה) מזכירה תפיסה פידאסטית לפיה האמונה אינה עמדה רציונלית ולא ניתן לעלות טיעונים לקיום האל.

האבסורד כסיבה לאמונה

בהתאם לניתוח לעיל, נבקש להתייחס לקשר הסיבתי בין קיום הטענות שפורטו לעיל ובין האמונה. ראשית, בכל הנוגע לאמונה כיוון שאינה לוגית – אטען כי יש לדחות קשר זה. זאת, שכן אמנם הוגים רבים עמדו על כך שאמונה אינה לוגית, אך אופי זה לא מוביל אל האמונה, וברור הדבר שכן ניתן להעלות על הדעת סתירות וטיעונים לא לוגיים רבים אשר אינם מנביעים אמונה.

סיכום

במסגרת חיבור זה ביקשתי להביע עמדה ביחס לאמירה המיוחסת לטורטליאנוס לפיה “הוא מאמין כי זה אבסורדי”. התייחסתי לפרשנויות האפשריות לאמירה זו, הן בהתאם להגדרות האפשריות של המילה “אבסורד” והן ביחס לאפשרויות ביחס למושא האבסורד אליו האמירה מתייחסת, והגעתי למסקנה כי יש לדחות את הפרשנויות המסתברות לפיהן אמונה נובעת מכך שהאמונה היא אבסורד, אך ניתן לקבל את הפרשנות המסתברת פחות לפיה אמונה נובעת מכך שהקיום הוא אבסורדי.